בהשתתפות בכירים מהמשק, מהאקדמיה ומרשויות ממשלתיות, HIT מכון טכנולוגי חולון ערך את הכנס הלאומי בנושא היתרונות הגלומים בשימוש ביישומי בינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה
בחמישי האחרון (9.3) אירח HIT מכון טכנולוגי חולון כנס AI: Game Changer or Game Over, בהשתתפות בכירי התעשייה הטכנולוגית של ישראל והסגל האקדמי הבכיר של המכון. מטרת הכנס הייתה לדון בתמורות המהפכניות המתרחשות לנגד עינינו משילוב יישומי הבינה המלאכותית ובפרט בהשכלה הגבוהה. בין היתר, בכנס העריכו הדוברים את השינויים הדרושים לדרכי ההוראה, הלמידה והמחקר בעידן הבינה המלאכותית. כמו כן נעשה ניסיון להגדיר מחדש משולש ״סטודנטים-מוסד אקדמי-הוראה״, נידונו שאלות אתיות ומחקריות וגם השלכות תעסוקתיות וחברתיות של מהפכת הבינה המלאכותית.
בכנס השתתפו נשיא HIT – פרופ’ אדוארד יעקובוב, דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה בHIT – פרופ’ גילה קורץ, בכירים נוספים במכון ובכירים במשק ומרשויות ממשלתיות ביניהם: דניאל שרייבר – מייסד ומנכ”ל למונייד, אבי שניר – מייסד ומנכ”ל ELEVATION, צבי פויר – מנכ”ל סימנס תוכנה לתעשייה ישראל, ד”ר זיו קציר – מנהל תוכנית התשתיות הלאומית לבינה מלאכותית ברשות לחדשנות.
לקראת הכנס התפרסמו ממצאי סקר סטודנטים מיוחד שערכה הפקולטה לטכנולוגיות למידה בHIT, עליו השיבו כ-300 סטודנטים במטרה להבין את שימושי הסטודנטים ביישומי בינה מלאכותית במסגרת לימודיהם האקדמיים. ממצאי הסקר העלו כי 52% מהסטודנטים משתמשים ביישומי בינה מלאכותית; ורובם אינם חושבים ששימוש בו אינו אתי.
פרופ’ אדוארד יעקובוב, נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון: “הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר והשפעתה הרוחבית של הטכנולוגיה הזו על כלל תחומי החיים בפרק זמן כה קצר היא חסרת תקדים בהיסטוריה של האנושות. בבינה המלאכותית גלומים יתרונות פוטנציאליים אדירים לקידום תחומי חיים רבים, אך כחברה, עלינו לדעת לאן עלינו לנווט את הספינה הזו. זוהי גאווה גדולה עבורנו להיות המוסד האקדמי הראשון בישראל לערוך כנס בנושא החשוב הזה.“
פרופ’ גילה קורץ, דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה, HIT מכון טכנולוגי חולון: “כמו בכל חדשנות משבשת, קשה לחזות את השלכות התפוצצות הבינה המלאכותית על חיי האנושות. עם זאת עלינו להשיר מבט ללא חשש לאתגרים שהיא מציבה לנו ולמצוא את דרכנו האנושית במבוך הטכנולוגי”
דניאל שרייבר, מנכ”ל ומייסד למונייד: “אני חושב שהשינויים שאנחנו עוברים במסגרת מהפכת הAI הם בסדר גודל של מהפכות משמעותיות שחוותה האנושות, בדומה למהפכה התעשייתית. מהפך בסדרי גודל של האנושות ולדעתי בפרספקטיבה של זמן זה יורגש. זו תקופת זהב לאתגר את החברות הגדולות. עכשיו זה יתרון להיות חברה קטנה. העולם עובר שיבוש והוא מייצר הזדמנויות דווקא לקטנים.
בטווח הקצר איני מאוד מודאג מהתעסוקה לטווח הארוך. אני לא חושב שיהיה אסון אבל אני חושב שתהיה בעיה. אנשים מתחילים להיחשף לחוויה של AI שהיא דומה לבן אנוש וזה מעט מדאיג וקשה לי להסביר למה זה מדאיג אסור להיות שאננים ויש להקדיש את הזמן ואת החשיבה הראויים.”
ד”ר זיו קציר, מנהל תוכנית התשתיות הלאומית לבינה מלאכותית, הרשות לחדשנות:
“המקצועות שלנו הולכים להשתנות, סט הקישורים שאנחנו צריכים לעבודות הולכים להשתנות. אני חושב שבאופן טבעי חלק מהאוכלוסייה יסתגל בצורה קלה יותר וחלק יתקשה. השאלה מה עושים עם אותו דור שאינו טכנולוגי ואיך עוזרים לו. כאן נכנסת האחריות של המדינה. תחומי האחריות של המדינה בכל מה שקשור לחדשנות ובינה מלאכותית הם: חישוב דאטה, כוח אדם, קידום רגולציית תומכת חדשנות ושיפור השירות לאזרח.
יש המון חברות והמון כסף בשוק הפרטי אז למה המדינה צריכה להתערב? המדינה צריכה להתערב בכך שהיא תעניק תשתיות ארוכות טווח, זה דבר שהשוק הפרטי אינו יודע לעשות. דוגמה – כדי לייצר CHATGPT בעברית צריך משהו כמו כמה עשרות מיליוני דולרים וזה מעט משונה להשקיע סכום כזה עבור 10 מיליון דוברי עברית, זה לא הגיוני, זה המקום בו המדינה צריכה להיכנס.”
פירוט תמונה מימין לשמאל:
זיו קציר – מנהל תוכנית התשתיות הלאומית לבינה מלאכותית ברשות לחדשנות
אבי שניר – מייסד ומנכ”ל Elevation
דניאל שרייבר – מייסד ומנכ”ל למונייד
צבי פויר – מנכ”ל סימנס תוכנה לתעשייה ישראל
ד”ר נאווה שקד – ראש בית הספר ללימודים רב-תחומיים ב-HIT
