ירון גלבוע
עובר אורח אקראי שיעבור במשרדים של חברות רבות בישראל בימי ראשון וחמישי, יבחין בתופעה מעניינת – רבות מעמדות העבודה עומדות ריקות בימים אלה.
מסקר שערך מכון המחקר סי.איי מידע שיווקי בקרב מדגם ארצי מייצג של 506 נשאלים בגיל 21 ומעלה בשיתוף PanelView עולה כי 15% מהעובדים בישראל עובדים ביום ראשון מהבית, ו–13% ביום חמישי, וקרוב לשליש מהנשאלים ענו כי אם הייתה ניתנת הם האופציה באיזה יום לעבוד מהבית היו בוחרים באחד מהימים האלה.
נתונים אלה הופכים לבעייתיים מאוד עבור חברת החשמל בישראל, אשר מקצה את כמות החשמל המסופקת בארץ, לפי אזורי שימוש ובכפוף לשעות הפעילות. בשעות העבודה היא מקצה כמות גבוהה יותר של קוט”ש לאזורי התעשייה ובהתאם, בשעות הערב, מקצה כמות גבוהה יותר של חשמל באזורי המגורים. כשהעובדים עוברים לעבוד מהבית בימים מסוימים, גדלה צריכת החשמל באזורי המגורים ותשתית החשמל המיושנת, בת ה-50 שנה מתקשה לעמוד באספקת הביקוש – בנין רב קומות צורך עד כפי 400 מבניין רגיל בן 3 קומות ומכונית חשמלית צורכת פי 5 מצריכת החשמל של דירה רגילה, קריסה של תשתית החשמל, תביא להפסקות חשמל יזומות, או להנחיות שלא לטעון את המכוניות החשמליות בשעות מסוימות, כפי שקורה כבר כיום במטרופוליטני ארצות הברית.
זה לא חייב להיות המקרה. בעולם שכונות שלמות נבנות מראש כדי לספק לעצמן את דרישות החשמל והאנרגיה, זאת באמצעות פאנלים סולאריים על הגגות ופתרונות אנרגיה ירוקה נוספים. כזו היא למשל שכונת וובן שבעיר הגרמנית פרייבורג אשר נבנתה עבור כ־5,000 תושבים, ויש בה “בתים פסיביים”, המספקים עבור עצמם את האנרגיה באמצעות פאנלים סולאריים וחוסכים שימוש באנרגיה רבה בעזרת אמצעי בידוד מתאימים. חלקם אף מייצרים יותר אנרגיה מזו הנדרשת עבורם . ומספקים את העודף לרשת החשמל המקומית בארץ נקבעה החלטה כי כדי ליישר קו עם העולם ולהפוך בניינים לעצמאים אנרגטית, ולהבטיח רציפות באספקת החשמל למרחב האורבני, יש לייצר חלק מהחשמל בבניינים עצמם. בניינים בישראל אחראיים ל־60% מצריכת החשמל ול־33% מפליטות גזי החממה. פאנלים סולאריים לא יוכלו לאפס באופן מוחלט את צריכת האנרגיה של רוב הבניינים מרשת החשמל, למעט אולי בניינים של עד 3 קומות ובתנאים מסוימים.
הפתרון, אם כך, טמון בהתקנה של מיקרו-גריד שהיא למעשה רשת חשמל קטנה ומקומית ליצור משולב מקורות לאספקת חשמל בבניינים, בתי חולים, בתי אבות ועוד. רשת שכזו המבוססת על שילוב של מיקרו טורבינות שמספקות חשמל עצמאי באמצעות גז טבעי ומימן יחד עם פתרונות אנרגיה סולארית או רוח ויכולות אגירה המוצבים על גגות הבנינים ויחידות אגירת האנרגיהיהפכו כל בניין לתחנה כוח עצמאית שמייצרת אנרגיה באופן רצוף וצורכת את האנרגיה שיצרה. המערכת תפעל לצד הפנלים הסולאריים וטורבינת הרוח. רשת זו יכולה לגדול באופן הדרגתי בהתאם לצריכה ולהתאים עצמה לדרישת החשמל של העידן המודרני, לדוגמא כניסה של רכבים חשמליים. כדי לקדם את המעבר באופן מהיר יותר, יש מקום לתמרץ בנינים שיעברו להטמעה של פתרונות של ייצור אנרגיה מקומית באמצעות הנחות שהמדינה תעניק בארנונה, מענקים או הלוואות מסובסדות.
התשתית קיימת כבר היום. חברת החשמל יצאה ברפורמה אשר תכנס לתוקף ב-2024, אשר מפרידה את ייצור החשמל מחברת החשמל. לפני הרפורמה, חברת החשמל הייתה האחראית לייצור החשמל, הובלתו לבתים, ולקשר עם הצרכנים. הרפורמה הפרידה מחברת החשמל את מקטע הייצור, ובשנים הקרובות היא צפויה לייצר מתחת ל 50% מהחשמל בישראל. מהלך זה יאפשר לספקים ויצרנים פרטיים להציע לצרכנים אספקת חשמל ממקורות מגוונים ומקומיים או מתחדשים.
הפתרונות כבר קיימים, ונתונים מדגימים כי בניינים שכבר עובדים בדרך כזו, חוסכים כסף לאזרחים. התשובה אם כך נמצאת בידיהם של מקבלי ההחלטות ומוטב שיקבלו אותה יותר מוקדם ממאוחר.
הכותב הוא מנכל טורבוג’ן המייצרת מיקרו טורבינות לחשמל המופעלות באמצעות גז טבעי ומימן.
