עלייה משמעותית בהסכמי הרישיון באוניברסיטאות המחקר של ישראל בשנת 2021, ביחס לשנה הקודמת
פרופ’ פרץ לביא, יו”ר המולמו”פ: “העלייה בהסכמי הרישיון שנחתמו משמעותית למדינה, שכן אלו יניבו את פירותיהן בעתיד לבוא”
הילה חדד חמלניק, מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: “כלכלת ישראל צריכה שהידע האדיר שיש באקדמיה יגיע לתעשייה, ולכן מסחור הידע קריטי למדינת ישראל”
סקר חברות למסחור ידע בישראל לשנת 2021 כלל את החברות למסחור ידע שפעילותן נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (שמונה חברות לשמונה אוניברסיטאות) ובנוסף חברות שליד מכוני מחקר ומכללות אקדמיות (ארבע חברות) ובתי חולים (שש חברות). בנוסף נעשה סקר אשר בחן את נושא תקציבי המחקר שהם מחוץ לתקציב הרגיל. שני הסקרים נערכו ביוזמה ובתמיכה של המועצה הלאומית למו”פ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
נושא השאלונים בסקרים היו: הוצאות וכוח אדם בתחום ניהול הקניין הרוחני, קניין רוחני והגנתו (פטנטים, המצאות, וכד’), הכנסות מקניין רוחני וחברות הזנק של חברות מסחור ידע, וזאת על מנת לעקוב אחר מצב המו”פ בישראל ולבחון המלצות לפעולה, במסגרת פעילות המולמו”פ.
בין ממצאי הסקר:
- עליה משמעותית בהסכמי הרישיון באוניברסיטאות המחקר של ישראל, בין השנים 2020 ל-2021. בעוד שבשנת 2020 התקבלו 318 הסכמי רישיון, בשנת 2021 נרשמו 853 הסכמים כאלו כשגם במכוני המחקר ובמכללות נרשמה עליה מרשימה מ-62 הסכמים ב-2020 ל-97 הסכמים ב-2021.
- עלייה במספר משפחות הפטנטים, אשר עלה בשנת 2021 ב-25% לעומת שנת 2020
- ירידה בהכנסות מקניין רוחני בחברות שלצד האוניברסיטאות
- ירידה במספר חברות ההזנק שהוקמו: 64 בשנת 2021, לעומת 75 בשנת 2020
- ירידה של כ-6% במספר ההמצאות לעומת שנת 2020
- ירידה בתקציבים למחקר ממקורות חיצוניים שאינו התקציב השוטף של האוניברסיטאות
פרופ’ פרץ לביא, יו”ר המולמו”פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי): “הגידול המרשים במספר הסכמי הרישיון, הגשות הפטנטים של החברות ליד אוניברסיטאות המחקר, מכוני המחקר והמכללות, מעודד ומצביע על הגברת המודעות במוסדות האקדמיים לחשיבות של העברת טכנולוגיות ממעבדות המחקר לתעשייה ולמשק. כמו כן הגידול מעיד על הצלחת מדיניות ות”ת ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להגברת המודעות למחקרים יישומיים.”
“באשר לירידה במספר חברות ההזנק שהוקמו ליד מוסדות המחקר, פרופ’ לביא אדומה לירידה הכללית בהקמת חברות ההזנק, אך חשוב לציין שאחת מתוך 10 חברות הזנק שהוקמו בשנה האחרונה הוקמו ע”י חברות היישום שליד האוניברסיטאות. את הירידה בהכנסות המוסדות ניתן להסביר בפקיעתם של מספר פטנטים אשר הכניסו בעבר סכומים ניכרים כמו הקופקסון במכון וויצמן והאזילקט בטכניון. סיבה אפשרית נוספת לירידה בהכנסות נובעת משינוי מדיניות האוניברסיטאות בכל הנוגע לאחזקות שבחברות מסחור היידע. בעוד שבעבר, חברות מסחור היידע נטו למכור את מניותיהן בחברות, כיום הן מעדיפות להמשיך באחזקה וכל עוד החברות אינן יוצאות להנפקה ציבורית או נמכרות, הן לא רואות פרי באחזקה. רק בעת האקזיט הן יוצאות נשכרות. זהו תהליך שאורך זמן שכן חברות רבות נמצאות בשלבי פיתוח שונים, מי יותר ומי פחות. לפיכך הירידה בהכנסות לא בהכרח משקפת את המצב האמיתי”.
הילה חדד חמלניק, מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, התייחסה לנושא ואמרה: “בהסתכלות עתידית על ענף ההייטק, האקדמיה חייבת לשמש מנוע צמיחה. כלכלת ישראל צריכה שהידע האדיר שיש באקדמיה יגיע לתעשייה, ולכן מסחור הידע הוא קריטי למדינה. אנו נדרשים להתמודד עם האתגר של העברת ומיצוי הידע מהאקדמיה לכדי תעשייה ממשית ולטובת יצירת ערך משמעותי למשק הישראלי.”
פרופ’ יוסי מקורי, יו”ר הות”ת: ״העלייה המשמעותית בהסכמי הרישיון עליהן חתמו חברות מסחור הידע של האוניברסיטאות (יותר מפי 2.5 ב-2021 בהשוואה לשנה הקודמת), וכן במספר הפטנטים שנרשמו, מוכיחה שלמרות המצב המאתגר בתקופת משבר הקורונה, מוסדות המחקר הנתמכים ע”י ות”ת השכילו למנף ולקדם את פעילות העברת ומסחור הידע האקדמי, אנו מברכים על כך, ובטוחים שלאור המאמצים המשותפים של המוסדות עצמם, ושל ות”ת, לתמרץ ולתגמל פעילות מסוג זה, נראה בעתיד גם עליה בהתאם בהקמה של חברות הזנק ובהכנסות מקניין רוחני.״
