דוח עולמי חדש של חברת נוטניקס חושף שבזמן שהצוותים הרפואיים מאמצים כלים חכמים ללא פיקוח ויוצרים סיכון אבטחתי, 86% ממנהלי הטכנולוגיה בארגוני הבריאות מחשבים מסלול מחדש. המטרה: למנוע בעיות ביצועים של עיבוד בענן, להבטיח רציפות טיפולית גם בקריסת אינטרנט, ולשמור על המידע הרפואי הרגיש בתוך כותלי בית החולים
נוטניקס ((NSDQ:NTNX, מובילה במחשוב רב-ענני היברידי, הציגה את ממצאי המחקר השנתי של מדד הענן הארגוני (ECI), הבוחן את שילוב ה-AI במגזר הבריאות. המחקר מציג כי מהפכת הבינה המלאכותית כבר אינה מתרחשת רק במרכזי הפיתוח או בחוות השרתים המרוחקות, אלא עוברת ישירות למיטת המטופל בבית החולים. עם זאת, המעבר המהיר מביא עמו אתגרי אבטחה וניהול חסרי תקדים,
מהדוח עולה כי המרוץ לייעול בתחום הבריאות יצר תופעה מדאיגה של “בינה מלאכותית בצללים” (Shadow AI): לא פחות מ-79% מארגוני הבריאות מדווחים כי עובדים (רופאים, אחיות וצוות מנהלה) משתמשים ביישומי בינה מלאכותית ללא כל פיקוח או אישור ממחלקות ה-IT. תופעה זו מטרידה את הנהלות בתי החולים, כאשר 83% סבורים ששימוש לא מפוקח בכלים אלו מהווה סיכון עסקי וארגוני משמעותי כתוצאה מפעולות כגון העלאת מידע רגיש למנועי ה- AI.
צונאמי של נתונים במיטת הטיפול הנמרץ
הדוח של נוטניקס חושף את היקפי המידע האדירים שמערכות הבריאות נדרשות להתמודד עמם כיום. חדר מטופל בודד עשוי לייצר עד 7 טרה-בייט (TB) של נתונים בשנה, וסביבות טיפול נמרץ בצפיפות גבוהה כוללות לעיתים קרובות 15-20 מכשירים רפואיים המחוברים בו-זמנית. למעשה, מעריך הדוח כי עד 75% מנתוני הבריאות ייוצרו בקרוב ישירות בקצה הרשת (Edge), כלומר, ממש ליד מיטת המטופל.
כמות הנתונים הזו מחייבת קבלת החלטות קליניות מבוססות בינה מלאכותית בזמן אמת. על פי הדוח, הסתמכות בלעדית על עיבוד נתונים בענן חיצוני עלולה ליצור השהיה (Latency) של למעלה מ-100 מילי-שניות – עיכוב קריטי שעלול להשפיע על תוצאות טיפולים קליניים במטופלים.
הפתרון: העברת כוח המחשוב לתוך בית החולים באמצעות קונטיינרים. כדי לפתור את בעיית ההשהיה ולהבטיח את פרטיות המידע הרפואי הרגיש (PHI), בתי החולים עוברים מהפכה תשתיתית ומאמצים טכנולוגיית קונטיינרים. נתון מדהים מראה כי 86% ממקבלי ההחלטות בארגוני בריאות סבורים שהבינה המלאכותית מאיצה משמעותית את אימוץ הקונטיינרים בארגונם, ו-80% כבר בונים יישומים חדשים בטכנולוגיה זו.
השימוש בקונטיינרים בקצה הרשת מאפשר לרופאים להריץ מודלים של בינה מלאכותית באופן מקומי ליד מיטת החולה. חשוב מכך: הוא מבטיח 100% רציפות קלינית גם במקרה של קריסת החיבור לאינטרנט (כשל חיבור ה-WAN החיצוני). בנוסף, גישה זו מסייעת לשמור על ריבונות הנתונים – נושא ש-72% ממנהלי התשתיות מגדירים כעדיפות גבוהה או חובה, מתוך צורך להשאיר את המידע הרגיש בתוך הכתלים הפיזיים של בית החולים או בגבולות המדינה.
לידור נגר, מנהל לקוחות המגזר בציבורי בנוטניקס ישראל: “במציאות של המגזר הציבורי ומערכת הבריאות בישראל, ‘רציפות תפקודית’ היא לא סיסמה – היא חייבת להיות מובטחת ב-100%, גם במצבי קיצון של ניתוק תקשורת. הדוח שלנו מוכיח שטכנולוגיית קונטיינרים הפכה לאבן הראשה של המודרניזציה הרפואית. היא מאפשרת לבתי החולים להביא את כוח המחשוב של ה-AI ישירות למיטת החולה, לשמור על ריבונות המידע הרגיש בתוך כותלי הארגון, ולהבטיח שגם אם האינטרנט החיצוני קורס, הטיפול הרפואי לא ייעצר לרגע.”
במבט אל העתיד, ארגוני הבריאות מתכוננים לדור הבא של ה-AI: 62% צופים שימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית בשלוש השנים הקרובות, ויותר ממחציתם (57%) צופים כי “סוכני בינה מלאכותית” אוטונומיים (Agentic AI) ישנו לחלוטין את התהליכים העסקיים והתפעוליים בבתי החולים.
למידע נוסף על הדו”ח והממצאים, אנא הורידו כאן את הדו”ח השנתי השמיני המלא של ECI.
