לפני שאתם קונים את המקרן החדש שלכם, מומלץ לדעת מושגי יסוד בתחום המקרנים, ובאמצעותם הבחירה שלכם תהיה קלה, מהירה, ונכונה. באמצעות מדריך זה אשר יסביר ויבאר לכם את המונחים המקצועיים, תוכלו להבחין ולמקד את הצרכים שלכם בקניית המקרן, בין אם מדובר על מקרן ביתי ובן אם מדובר על מקרן למצגות.
בהירות (לומן)
בהירות של מקרן נמדדת ב-ANSI לומן. מאחר שיחידות הלומן נמדדות לרוב ע”י ההשתקפות מהמסך ולא מהאור שיוצא מהעדשה, ישנן לא מעט סטיות במספרים. הסיבה היא שלמשטחים שונים המשמשים כמסכים יש מאפיינים שונים. כמו כן, מרכז התמונה בהיר יותר מקצותיה במידה כלשהי והיצרנים מודדים מהמרכז, כמובן.
מקרני מולטימדיה נמצאים בטווח של 2,500-4,500 לומן ,אך לעתים מקרנים להתקנה קבועה יכונו מקרני מולטימדיה ויגיעו גם ל-6,500 לומן. מקרנים לקולנוע ביתי לרוב עמדו על כ-2,000 לומן אך כיום ישנם גם מקרנים בהירים בהרבה. מקרני כיס לרוב לא עולים על 1,000 לומן, בגלל נורות הלד שלהם, כאשר חלקם יכולים גם להגיע ל-10 לומן בלבד. אולמות קולנוע,לעומת זאת, דורשים 20,000 לומן לכל הפחות. כאשר אתם צריכים מקרן להשכרה לשימוש חד פעמי, לצורך הצגת מצגת, מומלץ לא להתפשר ולשכור מקרן בעל עוצמת הארה גבוהה.
DLP
DLP, או “עיבוד אור דיגיטלי”, היא טכנולוגיה הפועלת על שבב. כדי לייצר תמונה, היא משלבת בין גלגל צבעים לבין מראות זעירות. היתרון שלה על פני LCD הוא שהיא מסוגלת להפיק צבע וניגודיות טובים יותר מכיוון שתיאורטית, ניתן לצבוע את הגלגל כדי לשחזר כל צבע או גוון שקיימים. כמו כן, בזכות המראות הזעירות, נוצר מרווח קטן יותר בין הפיקסלים, כך שסביר להניח שלא ייווצר אפקט דלת המסך. החיסרון בטכנולוגיה הזו אל מול LCD הוא אפקט שנקרא “אפקט הקשת”. חשוב לדעת שמקרני DLP חדשניים יותר מצליחים לסובב את גלגל הצבעים במהירות שגורמת לכך שאפקט הקשת כמעט ואינו נראה לעין.
נורת מקרן היברידית (לד/לייזר)
כדי להגיע לבהירות גבוהה יותר מזו שנורת לד יכולה להפיק לבד, חלק מהמקרנים משתמשים בנורות היברידיות שמשלבות את הלד עם לייזרים ירוקים. מקור האור הזה לא יכול להישרף וצורך פחות אנרגיה ונורת מתכת ההליד המייצרת את אותה הבהירות. החיסרון של הנורה הזו הוא שאינדקס עיבוד הצבע (CRI) שמתקבל נמוך יותר מזה של נורות ההליד. לרוב, ניתן למצוא נורות היברידיות במקרנים המיועדים למצגות, לטקסטים או לתמונות.
תיקון קיסטון (Keystone Correction)
תיקון קיסטון הוא פעולת עיבוד דיגיטאלית שנועדה לתקן את אפקט הקיסטון. רוב המקרנים מגיעים עם תיקון קיסטון אנכי, כאשר אחרים מגיעים גם עם תיקון אופקי. אפקט הקיסטון פירושו שהתמונה נראית רחבה יותר בחלקה העליון כשהמקרן מוצב במיקום נמוך מדי או רחבה יותר באחד מהצדדים כשהוא לא ממורכז.
נורת לד
נורות הלד הן התאורה החסכונית ביותר מבחינת אנרגיה במקרנים. כמו כן, אורך החיים שלהן יכול להגיע עד ל-20,000 שעות, לעומת 5,000 השעות של נורות מתכת ההליד. החיסרון שלהן הוא בהירות ואינדקס עיבוד צבע נמוכים יותר, לעומת נורות ההליד. נורות לד שייכות כמעט באופן בלעדי למקרני כיס, שדורשים פחות בהירות.
LCD
LCD היא הטכנולוגיה הנפוצה ביותר במקרנים. מסכי LCD לרוב לא מייצרים הפרעות זזות שהעין יכולה לקלוט, כאשר החיסרון של הטכנולוגיה הזו הוא היתרון של מקבילתה (DLP) – ניגודיות נמוכה יותר ומרווח גדול יותר בין הפיקסלים, שמבליט את אפקט דלת המסך בחלק מהרזולוציות.
LCoS
LCoS (גביש נוזלי על סיליקון) היא טכנולוגיה רפלקטיבית שדומה ל-DLP עם שלושה שבבים, כאשר כאן האור מוחזר מלוח LCD עם גב סיליקון ולא מיקרו-מראות. הטכנולוגיה מייצרת פחות אפקט דלת המסך ואפקט קשת. לרוב, ניתן למצוא אותה במקרנים איכותיים במיוחד המיועדים לקולנוע ביתי.
בקרת מתח נמוך (LVC)
LVC היא יציאה באמצעותה ניתן להפעיל עוד רכיב בהתקנת המקרן. למשל, ניתן לחבר את המקרן למסך חשמלי כך שהמסך ירד בהדלקת המקרן ויעלה בחזרה בכיבוי. בנוסף, ניתן לחבר את ה-LVC למערכות נוספות וכך, לדוגמה, אפשר לגרום לכך שאורות הבית יעומעמו והמסך ירד ברגע שהמקרן נדלק.
הטיית עדשה
הטיית העדשה דומה לתכונת תיקון הקיסטון, אך אינה פוגעת ברזולוציה מכיוון שמדובר בפעולה אופטית של תנועת עדשה. באמצעותה, ניתן להזיז את מיקום התמונה ולקבל תמונה מיושרת כאשר המקרן לא נמצא בקו ישר עם המסך.
נורת מתכת הליד
נורות מתכת הליד הן הנפוצות והפופולאריות במקרנים, ולא בכדי. אין שנייה לבהירות שלהן ואינדקס עיבוד הצבע שלהן גבוה במיוחד. החיסרון העיקרי של הנורות הללו הוא אורך החיים שלהן – 2,000-5,000 שעות. לכן, מקרנים עם נורות מהסוג הזה מגיעים עם מערכות קירור מגושמות, רועשות ויקרות.
נורה כפולה
ישנם מקרנים העושים שימוש בנורה כפולה כדי להגיע לבהירות גבוהה יותר. בנוסף, מקרן עם נורה כפולה מעניק לו גיבוי למקרה שאחת הנורות מתקלקלות, כאשר הנורה השנייה תהיה שם כדי למנוע מהמקרן להפסיק לעבוד לחלוטין, גם אם במחיר של ירידה מסוימת בבהירות.
רזולוציה טבעית
רזולוציה טבעית היא הרזולוציה של המקרן עצמו, ולא הרזולוציה המרבית בה המקרן תומך (שהיא לרוב יותר גבוהה). כדאי לוודא שהמכשיר המחובר למקרן מתאים לרזולוציה הטבעית שלו, מכיוון שאם לא תהיה התאמה, המקרן יאלץ להגדיל את התמונה וכך תיווצר פגיעה באיכות.
אפקט הקשת
הפרעה בתמונה הנוצרת במקרני DLP בעל שבב אחד, הנגרמת בשל העובדה שגלגל הצבע מפיק צבעים שונים בזמנים שונים. ההפרעה תיראה כמו מעין קשת בפינת הראייה שלכם כשתזיזו את העיניים על פני התמונה המוקרנת.
אפקט דלת המסך
הפרעה בתמונה שיכולה להיווצר בכל הטכנולוגיות – DLP, LCD ו-LCoS. ההפרעה נראית כמו מעין רשת, הנוצרת כתוצאה מהמרווח שבין הפיקסלים. לרוב, אפקט דלת המסך ייווצר יותר במקרני LCD מאשר במקרנים אחרים באותה רזולוציה.
יחס ההטלה
יחס ההטלה הוא היחס שבין רוחב המסך למרחק שבין המסך למקרן. המספר הראשון מתאר את מרחק ההטלה והשני את רוחב המסך – 1.5:1. לדוגמה, עדשה עם יחס הטלה של 1:1 תפיק תמונה שרוחבה 1.2 מטר במרחק של 1.2 מטר מהמסך.
יחס ניגודיות
יחס ניגודיות הוא ההפרש בין הערך הכהה ביותר של המקרן לבין הערך הכי בהיר שלו. היחס יכול להיות מ-1:500 ועד 1:100,000 ומקרני DLP לרוב מייצרים יחס ניגודיות גבוה יותר. לרוב, יחס הניגודיות הנקוב במפרט של המקרן מתייחס לניגודיות הדינאמית, המתבססת על ההפרש בין הלבנים הבהירים ביותר שהמקרן יכול להפיק בבהירות המרבית שלו מול השחורים הכהים ביותר שהמקרן מסוגל לייצר בבהירות הנמוכה ביותר שלו. כלומר, יחס הניגודיות הנ”ל יתקיים הלכה למעשה רק אם תמונה בהירה תגיע מיד לאחר תמונה כהה ולהפך.
מקרן אנדרואיד
כיום בשנת 2023 מקרן עם אנדרואיד הוא מוצר מתבקש. מקרן אנדרואיד הוא למעשה מקרן רגיל עם מערכת הפעלה המאפשרת להפעיל יישומים ואפליקציות ישירות מהמקרן ללא צורך להתחבר למחשב או לממיר. כמובן שלמקרני אנדרואיד ישנם קישוריות כמו WIFI ובלוטוס, ופונקציות אלו הופכות אותו למעשה למקרן חכם..
מקרן אלחוטי
בד”כ מקרנים אלחוטיים כוללים בתוכם אנדרואיד אך לא בהכרח. מקרן אלחוטי באמצעות וויפי יאפשר לכם להתחבר מהסמארפון שלכם אל המקרן, ולשדר לו תכנים.
