*כותב המאמר: שלומי פרייס, מנכ”ל NetApp ישראל
בעשור האחרון, הפכה הבינה המלאכותית לסמל המוביל של קידמה, צמיחה והזדמנויות עסקיות. מהפכת ה-AI לא עוצרת, אך מתחת לפני השטח הולכת ומתרחבת דילמה סביבתית שקטה, שמציבה בפני הכלכלה הגלובלית והישראלית סימני שאלה כבדים. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה ופורסם השנה חשף: שליחת 25 שאילתות לצ’אטבוט דוגמת ChatGPT צורכת כחצי ליטר מים – רק לצורך קירור השרתים שמפעילים אותו. באותה עת, מרכזי הנתונים (Data Centers) ברחבי העולם דורשים כמויות חשמל עצומות, לעיתים ברמה שנתית הזהה לצריכת חשמל של מדינה בינונית. המרוץ לחדשנות טכנולוגית הפך, כמעט מבלי שנשים לב, למרוץ צריכת משאבים חסר גבולות. עם עליית הפופולריות של מודלים גנרטיביים ודאטה עצום, גם ישראל מצטרפת לדילמה הזו – בין שאיפה להיות בחזית החדשנות, לבין אחריות סביבתית והקפדה על צריכת משאבים חכמה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2023, צריכת החשמל של מגזר ה-ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת) בישראל הגיעה לכ-8% מכלל צריכת החשמל במשק והצפי הוא להמשך עלייה ככל שמרכזי דאטה חדשים מוקמים, בהובלת מגזרי הפינטק, הבריאות והביטחון. במקביל, נתוני רשות המים מצביעים על עלייה בשימוש במים לקירור מתקנים טכנולוגיים, מגמה שצפויה להחריף עם כניסת מערכות AI מתקדמות, שדורשות כוח מחשוב אדיר. בישראל כבר קיימים למעלה מ-20 מרכזי דאטה גדולים, בהם תשתיות של ענקיות בינלאומיות לצד שחקנים ישראליים ומספרם צפוי להכפיל את עצמו תוך חמש שנים.
בעולם, המחוקקים לא נשארים אדישים: האיחוד האירופי החל לקדם תקנות, שמחייבות חברות טכנולוגיה לדווח על טביעת הרגל הפחמנית של מערכות בינה מלאכותית ולבצע התאמות בשרשרת האספקה. בצרפת פותח סטנדרט ראשון מסוגו למדידת השפעות סביבתיות של מערכות AI ואילו בארה”ב כבר מדברים על הגבלת צריכת חשמל למרכזי דאטה חדשים. בישראל, עדיין אין רגולציה ממוקדת לנושא, אך ברור כי המגמה העולמית תגיע גם אלינו וייתכן שבעוצמה רבה. המשמעות היא שחברות וארגונים יצטרכו להשקיע לא רק בפיתוח טכנולוגי, אלא גם בפתרונות חכמים לניהול דאטה, אופטימיזציה של תהליכים והפחתת בזבוז אנרגטי. בהעדר התאמה, ישראל עלולה למצוא את עצמה משלמת מחיר כבד, הן בסביבה, הן בתדמית הבינלאומית והן ביכולת להתחרות בשווקים המובילים.
הדילמה איננה טכנולוגית בלבד, אלא עסקית ואסטרטגית: חברות ישראליות שיתעדפו יעילות סביבתית, שימוש חוזר במידע וניהול נכון של תשתיות, יהיו ערוכות יותר לעידן החדש ויהפכו לאטרקטיביות לא רק ללקוחות אלא גם למשקיעים ורגולטורים בינלאומיים. המרוץ לאינטליגנציה וגם לקיימות רק מתחיל וההחלטות שנקבל היום יעצבו את מפת החדשנות של ישראל בעשור הקרוב.
